הזהב השחור –ביו פחם (ביוצ’אר)

על ביוצ’אר ועל הטרה פרטה

Biochar = ביו-פחם – האדמה המיסתורית והפוריה בלב יערות הגשם.

כמו כל סיפור טוב, סיפורנו מתחיל לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה אצל ה”אינדיאנים”… שם מצאו אדמה עשירה ופוריה במיוחד. קראו לה “טרה פרטה” (האדמה השחורה של האינדיאנים). האדמה הזו, אל אף היותה האדמה הענייה באזור, הייתה פוריה פי כמה וכמה והצמיחה יותר צמחייה מהאדמה ליד.

אחרי הרבה מחקר גילו שבעצם הילידים המקומיים היו מטמינים ביו-פחם יחד עם הזבל שלהם (קומפוסט). לא רק שההטמנה הזו יצרה חופות עצים גדולים בהרבה, גם מאות שנים אחר כך, שהספרדים עשו מה שהם עשו, הגידולים המסחריים של התירס וקנה הסוכר עדיין הניבו כמות גדולה בהרבה מהאדמות ליד שהיו ללא הטיפול. עד היום האדמה השחורה הזו (הטרה פרטה) עומדת יציבה אל מול סחף הקרקע שקורה לידה בגלל כריתת היערות.
{מי שרוצה להרחיב עוד על הטרה פרטה – מהמאמר המרתק והיחיד בעברית של אסף צ’רטקוף היקר “מטרה פרטה לביוצ’אר, הסיפור המלא – חלק א’” (יש גם חלק ב’).

אז מה זו האדמה הזו, ומה לעזאזל זה ביו פחם.

ביו = ביולוגיה (חיים) צ’אר= קיצור של charcoal (פחם).

אז הביו-פחם נוצר מפירוליזה (בעירה בטמפ’ גבוהה בחוסר חמצן) של חומר אורגני. מה שמשאיר את הפחמן בתוך הפחם ולא מעלה אותו כגז חממה לאוויר כמו בשריפה רגילה. הפחם נשאר במקום במשך אלפי שנים וככה בעצם קורה תהליך הפוך של “קיבוע פחמן” באדמה ומינוס גזי חממה (הרחבה על הבדל בין פחם רגיל לביו פחם נמצא למטה ב”שאלות נפוצות”). לביו-פחם יש שטח פנים מטורף בזכות הכמות הגדולה של הנקבוביות הנוצרת בחומר במהלך הפירוליזה – ל10 גרם ביו-פחם ממוצע יש שטח פנים של 5,000 מ”ר (שווה ערך למגרש כדורגל).

בנוסף לעונג הנפשי שזה עושה לנו הסיפור של קיבוע הפחמן והרגשת הצלת העולם, הביו-פחם, ולשם כך התכנסנו, משפר את האדמה ומגדיל את היבול.

הגדלה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני אפשר לראות טוב את החללים הרחבים, הגדולים יחסית והמרובים שיש בביו פחם

איך הוא עושה את זה?

בביו-פחם, רוב הגזים נשמרים. נוסף לשלד הפחמני והמאד מאד נקבובי (כאמור הרבה יותר מפחם ממפחמה). הביו-פחם יודע לספוח אליו חומרי הזנה רבים מאד והמון המון מים, כל הדבר הנפלא הזה הוא “בית מלון 5 כוכבים” למיקרואורגניזמים ומכאן גם לשורשי הצמחים שחיים בסימביוזה איתם, והפטריות. בקיצור, זוהי חגיגה גדולה לכל היצורים שוכני האדמה, ומשם לנו שניזונים ממנה (כלל המעבר). נוסף על כך, (ומאד בפשטות ומי שרוצה להרחיב כנסו למאמרים באנגלית. זהירות קללות:) הביו-פחם מגדיל את המוליכות החשמלית ומעלה את יכולת קיבול הקטיונים החליפים באדמה. זה מאפשר לריאקציות כימיות לקרות בפחות השקעת אנרגיה, להפוך אנזימים מלא זמינים לזמינים, ולאלקטרונים להגיע לאיפה שחסר. כל המילים האמורפיות הללו שרק יבלבלו לרובינו את המח אומרות שהצמחים והמיקרואוגניזמים ניזונים ועושים תהליכי חיים ביותר קלות ובשגשוג רב יותר

* חשוב לדעת כי לסוג החומר האורגני שעובר פירוליזה יש השפעה מכרעת על תכונות הביו-פחם שיתקבל. למעשה, אין ביו פחם אחד אלא ‘ביו-פחמים’ מסוגים שונים.

התוויות שיווקיות לביו-פחם:

• הגברת גדילת הצמח והיבול והתפתחות שורשים.
• אחיזת חומרי הזנה\ דשן בסביבת השורש.
• שיפור מבנה קרקע. 
• שיפור כושר תאחיזת מים, הגברת הניקוז וחלחול המים באדמה (עצירת סחף קרקע).
• הפחתת ואיזון חומציות הקרקע.
• שגשוג מגוון מיקרואורגניזמים בקרקע.
• הוספת אוורור לקרקע והקטנת הדחיסות שלה.
• הפחתת גזי חממה וקיבועם במקום שכולו טוב.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין פחם למנגל לביו פחם?

בפחם העץ הוא בעל צפיפות גדולה, ממש חתיכות גדולות של עצים. ביו-פחם לרוב מיוצר מכל השאריות, אם זה גזם שאריות אורגניות וכו’. נוסף על כך, טמפ’ ייצור פחם למנגל היא בממוצע ויחיסת נמוכה בהרבה מהטמפ’ הגבוהה של ייצור ביו-פחם, מה שמוריד את רמת האנרגיה הטמונה בו אך מוסיף לו המון נקבוביות וכושר ספיחה אסטרונומי.

*חשוב לדעת כי פחם מנגל המיוצר במפחמות מסורתיות הוא גם מזהם סביבתית וגם מותיר חומרים רעילים בתוך הפחם שעשויים לפגוע בחיים בקרקע.

 למה אפר מדורות לא מתאים לקומפוסט ולאדמה וביופחם כן?

אז בגדול, גוף העץ עשוי מ”פחמן”, ובתהליך הנשימה, העץ או הצמח קולט פחמן דו חמצני וכך בונה את גופו. בתהליך שריפה סטנדרטי (מדורות וכו), רוב הפחמן עולה למעלה לאטמוספירה (ומתווסף לגזי החממה). מתהליך השריפה נותר אפר והוא בעייתי כי הוא מאוד בסיסי (שזה החומר שטוב להכנת סבון “אקולוגי” ולא מזמן נפל לי אסימון גדול למה הניסוי לייצר סבון מביופחם כשל). רוב המיקרואורגניזמים לא אוהבים לחיות בקצוות ויעדיפו אדמה וקומפוסט מאוזנים (לכן חשוב גם לא לזרוק אפר לקומפוסט במרוכז – ראיתי אנשים עושים את זה וחבל. אם כבר אפשר לפזר עד כמה שניתן ולדלל)

ביו-פחם במצעים מנותקים פיתרון ה100?

הבעיה העיקרית שיש בעציצים זה מרחב התפתחות שורשים מאוד מקטן ומגביל. בגדול, אנחנו מפצים על זה עם תערובת שתילה ודישון מתאימים. אז איפה הביו-פחם נכנס לתמונה?

תערובת השתילה מורכבת מכל מיני חומרים שמגיעים מרחוק מאוד (כמו פרלייט\וירמיקולייט וכו’). החומרים הללו נותנים בעצם את האיוורור בקרקע, ניקוז, תאחיזת מים ונוטריינטים, כי הם בעצם בעלי שטח פנים מאוד גדול. הפלא ופלא, לביו-פחם יש שטח פנים הרבה יותר גדול יחד עם זה שהוא מקטין את נפח המרכיבים המחצביים של תערובות השתילה (שמגיעים אלינו מרחוק ודורשים כריעת מחצבים לא מקומיים). הוא לגמרי מקומי והופך להיות ממטרד ופסולת למשאב (כיום יש אלפי טונות של חומר אורגני בישובים השונים שנזרקים החוצה ועולים הון תועפות מתוך התקציב העירוני) ויש לזכור שהוא לא רק מצמצם פסולת הוא גם מטייב את האוויר כשלעצמו (בגלל קיבוע הפחמן לשנים רבות באדמה). כל האיכויות שלו של אוורור הקרקע, כושר האיזון הגדול שלו בין ניקוז לבין תאחיזת נוטריינטים מעניקים לצמחים עוד “מרחב גדילה” והזנה קדימה כפיצוי על נפח הגדילה הקטן לשורשים – שזו הבעיה העיקרית בגידול צמחים במיכלים. מתוך זה, אחיזת המים המטורפת של הביו-פחם מהווה מאגר מים זמין לשורש ומונעת התייבשות מצע הגידול לפרקי זמן ארוכים יותר מכל מצע שיש בשוק למיטב הבנתי. בעצם, הוא פועל כ”דשן בשחרור איטי” ואפשר להטעין אותו (משמע, לערבב עם חומרים מזינים כמו קומפוסט/הומוס, השריות נוזליות למיניהן, שתן וכו) וכשהוא מוטען החומרים המזינים ששם ישמרו בתוך חללי הביו פחם כרזרבות לשנים רבות מאד.

*” התוויות נגד”. במקרה של ביו-פחם לא מוטען – עדיף לפזר לא יותר מ3 אחוז בי- פחם ביחס לנפח האדמה שאנחנו מפזרים עליה. זאת מכיוון שהפחם יכול למשוך אליו נוטריינטים שלא ילכו לשורשי הצמח וליצור “תחרות” בזמן המיידי (כמובן שעם הזמן הכל מתאזן אבל באותו רגע זה יכול לגרום לעוגמת נפש)

יש כבר לא מעט מחקרים שמוכיחים כי הוספת כמויות קטנות של בין1-5% לתערובת השתילה, מניבה השפעה חיובית על צימוח ובריאות הצמח .

*המחקר מראה עוד המון שימושים לביו פחם ברמה המונוציפאלית והמסחרית, אך לא כתבתי אותם כאן כי זה פחות מיועד לצרכן הביתי ויותר למקבלי החלטות.

שיתוף על קקי ופיפי

אשתף, ברמה האישית, שבשנים שאני משתמש בחומר הזה, אני רואה תוצאות מופלאות! (4 שנים במחקר הנ”ל) חוץ מבגידולי הירקות והעצים, השוס הגדול הוא בשירותי הקומפוסט. קצת פיזור של ביו-פחם, וגם אם היה ריח ממש ממש נורא, הכל נעלם והקומפוסט יוצא משובח מאין כמותו. כך גם עם דליי שתן.

נוסף לזה שהביו-פחם מעלים את הריח כלא היה, הקקי והפיפי מטעינים את הנקבוביות שלו בנוטריינטים, כך שכשיכנס לאדמה להזין את ערוגות הירק/עצי הבוסתן וכו’, הוא יהיה עשיר ברכיבים מזינים לשורשי הצמחים גם המון המון שנים קדימה.

החזון – הרשות המוניציפלית המקומית מייצרת ביו-פחם מהגזם העירוני (מאות אלפי טונות בשנה בישראל שהולכים לפסולת), משלם המיסים חוסך כסף או לחילופין העירייה חוסכת כסף על המשאיות והשינוע\ מחיר ההטמנה. מדינת ישראל מרוויחה יותר שטח כי יהיה פחות עומס של מטמנות.. גזי החממה מופחתים ויורדים לאדמה ושם הם מעשירים אותה והאדמה משגשגת ובריאה.

שירותי הקומפוסט בגן החיים. מצד ימין מיכל עם החומר היבש, במרכז המיכל להפקדת המטמון, מצד שמאל הביו פחם. שימשו אלפי אנשים עד כה, לעולם לא היה ריח רע. יחד עם זאת הריח של התוצר הסופי – הקומפוסט, שמתערבב עם שאריות המזון בעל ריח אלוהי

הביו פחם שממוקם מצד שמאל לשירותי קומפוסט (לצד הניסורת \ החומר יבש)

הקומפסוט בעל הריח האלוהי (יש שיגידו אדמה אחרי הגשם, אבל בתכלס אין ריח דומה לו, קולטני הריח משדרים למח – אוו, זה טוב.) והמרקם העדין אחרי שישב כחצי שנה ביחד עם הזבל האנושי ושאריות המזון. “אורגיה” של מיקרו ומאקרו אורגניזמים בתוך המיכל.

קצת קישורים ונגישות לביו-פחם

איפה ניתן לרכוש: עוד מעט נדב זיו מקומפוסט אור ישמיש את המכונות שעושה עליהם ניסויים בשנים האחרונות ומאמין שזה יאפשר כמויות גדולות של חומר לשוק המקומי.

בינתיים יש פה ביו-פחם למכירה בינבאל גם בכמויות קטנות. צרו קשר בפרטי.

וידאו בעברית של “יוזמת האנרגיה הטובה”: https://www.youtube.com/watch?v=xNiw5tfiJys
המאמר של אסף צ’רטקוף היקר (מאד מומלץ כי הוא הכי מפורט בארץ עד כה) על הטרה פרטה וביו פחם בטרילוגיית מאמרים: https://did.li/DceIw
מאמר של סער אוסטרייכר על הכנת ביו פחם ברמה הביתית: https://did.li/NL9YH
סרטון שמשווה גדילת צמח בתערובת שתילה רגילה מול תערובת גדילה עם ביו פחם: https://did.li/0jvTY

The post הזהב השחור – ביו פחם (ביוצ’אר) first appeared on בידיים.